טיפול הורמונלי חליפי והשפעותיו ארוכות הטווח

מאת: דר' ט. לוי
מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית

התחלת הטיפול ההורמונלי החלופי, לפני מספר עשרות שנים, הייתה בראשונה כטיפול בתסמיני גיל המעבר. תכשירים אסטרוגניים מנעו ביעילות רבה את תופעות גלי החום, תחושת דפיקות הלב, הפרעות השינה, היובש בנרתיק, הירידה בחשק המיני ועוד. אולם, הטיפול באסטרוגן בלבד העלה את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם, ולכן ניתן, בנוסף, גם הורמון הפרוגסטרון. במשך השנים שחלפו מאז התחלת השימוש בהורמונים אלו לגיל המעבר נצפו יתרונות רבים שלהם: עליה בצפיפות עצם, שיפור במשק השומנים בדם, הפחתה בתמותה ממחלות לב, ירידה בסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס, רושם של הפחתה בהתפתחות מחלת אלצהיימר ובכלל רושם שנשים שנטלו טיפול הורמונלי חילופי חיו באיכות חיים טובה יותר.במקביל גם הופיעו עבודות שהראו שיש עליה קלה בסיכון להתפתחות סרטן השד בלקיחה ממושכת של יותר מ- 5 שנים.

תצפיות אלו ובעיקר הממצאים הקשורים להפחתה בסיכון לאוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם) ולמחלות לב גרמו לעולם הרפואה להמליץ על טיפול בהורמונים גם כטיפול מונע להתפתחות מחלות אלו. יתרה מכך, אנו כרופאים המלצנו לכל הנשים לקחת את הטיפול ההורמונלי בין אם סבלו או לא סבלו מתסמיני גיל המעבר, היות וראינו את הפחתת הסיכון לחלות במחלת לב כגורם בעל חשיבות מרבית. נושא מניעת מחלות הלב נתפס אפילו כחשוב יותר מהסיכון להתפתחות סרטן השד.

בחודש יולי 2002 פורסמו בעיתון רפואי חשוב (JAMA) תוצאות מעקב של כ- 5 שנים אחרי נשים שנטלו טיפול הורמונלי משולב של אסטרוגן ופרוגסטרון. הנשים שהשתתפו במחקר קיבלו את הטיפול מתוך מטרה ראשונית מונעת (primary prevention). מטרת המחקר העיקרית הייתה לבדוק את השפעת הטיפול על מחלות לב. מטרות משניות היו לבדוק את השפעת הטיפול על מערכות גוף אחרות כגון עצם, כלי דם, שד וכד'. בנוסף, ניסו החוקרים לבדוק גם שקלול של השפעת הטיפול על הבריאות הכללית של האישה דרך חישוב אינדקס שמבוסס על זמן הופעת מחלות שונות במהלך הטיפול. המחקר היה אמור להמשך עד שנת 2005, למשך מחקר כולל של 8.5 שנים.

המחקר כלל 16,608 נשים בריאות. הגיל הממוצע של הנשים היה 63 שנים ולכולן היה רחם. הנשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. כמחצית מהנשים (8506) טופלו בתכשיר משולב שכלל אסטרוגן ופרוגסטרון. 8102 נשים טופלו בתכשיר אינבו. המחקר היה כפול סמויות. כלומר, לא הרופאים ולא הנשים ידעו מה כל אישה לוקחת. אחת למספר חודשים ועדה חיצונית בדקה את תוצאות העבודה שאספה נתונים לגבי התחלואה הכללית בנשים האלו. במאי 2002 הועדה החליטה לסגור את המחקר היות והתקבלו נתונים שהראו בודאות כי בנשים שנטלו טיפול הורמונלי משולב הייתה עליה משמעותית, של 29%, בסיכון לחלות במחלות לב, עליה של 41% באירועים מוחיים, עליה פי 2 בסיכון לפקקת ורידים ותסחיפים ועלייה של 26% בסיכון לסרטן שד. כמו כן, נצפתה ירידה משמעותית של 35% באוסטיאופורוזיס ובסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

אולם למרות היתרונות האחרונים, השקלול הכללי הראה שיש עליה של 15% בסיכון לתחלואה בנשים שנטלו טיפול הורמונלי חילופי משולב לצורך מניעה בלבד.

מה המסקנות שאנו צריכים להסיק מעבודה גדולה זו?
1. ברור לנו היום שטיפול הורמונלי חילופי, כנראה אינו תרופת הפלא למניעת מחלות הזקנה. טיפול זה אינו מפחית את שיעור מחלת הלב שהינה הקטלנית ביותר, אינו מפחית מחלות אחרות הקשורות לכלי דם ובלי ספק מעלה את הסיכון לסרטן השד.

2. מסקנות המחקר נכונות לטיפול המשולב של אסטרוגן ופרוגסטרון בלבד. חשוב לדעת כי במקביל ממשיך להתנהל מחקר בנשים שעברו כריתת רחם מסיבה כלשהי, ולכן מקבלות טיפול הורמונלי מניעתי באסטרוגן בלבד. מחקר זה גם הוא נמשך כבר 5 שנים, מיועד להסתיים ב- 2005 והוא עדיין לא נסגר. ייתכן ובמחקר זה, לא נצפו התופעות שנצפו במחקר המשולב.

3. נכון להיום, טיפול הורמונלי חילופי מיועד לטיפול בתסמיני גיל המעבר בלבד. אין בידנו היום הוכחה שיש לו תפקיד מניעתי ואין לקחת אותו באופן זה.

4. קיימים היום בשוק תכשירים אחרים יעילים לטיפול באוסטיאופורוזיס. כך, שגם צפיפות העצם איננה היום התוויה לטיפול הורמונלי חלופי.

5. אם את כבר נוטלת טיפול הורמונלי חליפי, רצוי שתתייעצי עם הרופא המטפל לגבי המשך הטיפול.

6. מסקנות המחקר נכונות רק לגבי התכשיר שבו השתמשו במחקר. יש תכשירים רבים שכוללים סוגים אחרים של אסטרוגן ופרוגסטרון. איננו יודעים האם ניתן להסיק מסקנות לגבי כל התכשירים האחרים והאם כדאי להחליף לתכשירים אלו.

כדאי לזכור שטיפול הורמונלי חלופי היה ונשאר הטיפול היעיל ביותר לתסמיני גיל המעבר, ואין תכשירים אחרים שיעילים באותה מידה. נשים שממשיכות לסבול מגלי החום ושאר התופעות המלוות יצטרכו כנראה לקבל טיפול זה למרות הסיכונים הכרוכים, על מנת לשמור על איכות חיים טובה.
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
לקריאה נוספת:
בדיקות PAP לסרטן צואר הרחם בנשים - לא להגזים
בדיקת שתן לאבחון סרטן צואר הרחם
האם חוסמי האנזים COX-2 יכולים לבלום חזרת סרטן רירית הרחם?, 29/12/2004
החיסון נגד נגיף ה- HPV למניעת סרטן צוואר הרחם, 29/10/2006
התבגרות מינית מוקדמת ורגישות גנטית יחודית לסרטן השד
התמודדות עם בעיות בתפקוד המיני עקב סרטן
זיהוי מוקדם של סרטן השחלות , 4/07/2005
חיסון למניעת סרטן צואר הרחם: האם זה אפשרי?
טיפול ביתי בחולי סרטן סופניים
דרונט בניית אתרים