סרטן רירית הרחם

מאת: דר' ט. לוי
מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית

הרחם
הרחם הנו חלק מאברי המין הנשיים. הרחם הנו אבר חלול בצורת אגס וממוקם בין שלפוחית השתן לחלחולת (רקטום). חלקו התחתון של הרחם נקרא צוואר הרחם והוא בולט חלקית לנרתיק. מהחלק העליון של הרחם יוצאות החצוצרות לכוון השחלות.
הרחם מורכב משכבה פנימית הנקראת רירית הרחם והיא מצפה את החלל. זו גם השכבה שמתקלפת ונושרת מידי חודש בוסת אם לא מתפתח הריון. השכבה הבאה בדופן הרחם היא שכבה מרכזית עבה, שמורכבת משריר ואח"כ יש שכבה חיצונית דקה שהמשכית עם הקרום שמצפה את חלל הבטן. תפקיד הרחם בשנות הפריון הנו להכיל ולטפח את העובר המתפתח. גודל הרחם במצב רגיל הנו כגודל ביצה. אולם, הוא יכול לגדול ולהימתח לממדים גדולים במהלך ההריון.
הסרטן השכיח המתפתח ברחם מקורו בבלוטות של רירית הרחם. פחות מ- 5% מגידולי הרחם הממאירים מקורם בשריר הרחם או ברקמות רחם אחרות.

גורמי סיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם
אף אחד אינו יודע מה הגורם העיקרי להתפתחות גידול סרטני. חשוב לציין, שגידול סרטני אינו מדבק. בנשים, שסובלות מסרטן רירית הרחם, נמצאו מספר גורמים משותפים שאנו רואים בהם גורמי סיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם. מאידך, נשים רבות עם גורמי סיכון כאלה אינן חולות במחלה. כמו כן בחלק גבוה מהנשים עם סרטן רירית הרחם אין למצוא גורמי סיכון כאלה.

גורמים המעלים סיכון:
1. גיל – סרטן רירית הרחם מתפתח בעיקר בנשים בגיל המנופאוזה, מעבר לגיל 50.
2. השמנת יתר – נשים השוקלות יותר מ- 90 ק"ג נמצאות בסיכון פי 7 לפתח סרטן רירית הרחם בהשוואה לנשים השוקלות 60 ק"ג. עודף משקל הנו גורם הסיכון העיקרי להתפתחות סרטן רירית הרחם.
3. מחזורי וסת לא סדירים – בהעדר ביוצים סדירים, מופרע האיזון ההורמונלי העדין שבין אסטרוגן לפרוגסטרון. נוצר מצב של עודף אסטרוגן שמעודד גירוי יתר של רירית הרחם ופחות מדי פרוגסטרון שמגן על הרירית מהתפתחות גידולים ממאירים.
4. סכרת ויתר לחץ דם – נשים הסובלות מסכרת נמצאות בסיכון מוגבר פי 2 להתפתחות סרטן רירית הרחם. גם יתר לחץ דם מופיע בשכיחות גבוה בנשים עם סרטן רירית הרחם, אם כי יתכן ונוכחותו קשורה להשמנת היתר.
5. טיפול הורמונלי תחליפי באסטרוגן – מתן אסטרוגן בלבד ללא פרוגסטרון לאחר המנופאוזה גורם לעליה פי 2 עד פי 12 בסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם. ככל שמשך לקיחת האסטרוגן ארוכה יותר כך עולה גם הסיכון להתפתחות המחלה.
6. מנופאוזה מאוחרת – הגיל הממוצע להתפתחות מנופאוזה (הפסקת הוסת) הנו 48-51 שנה. מנופאוזה מעבר לגיל 52 כרוכה בעליה קלה בסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם.

גורמים המפחיתים סיכון:
1. גיל מתחת ל- 50 שנה – נדיר שסרטן רירית הרחם מופיע מתחת לגיל זה.
2. שמירה על משקל גוף נורמלי – התעמלות ודיאטה הגורמים לירידת משקל מפחיתים משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם. כמו כן הם מפחיתים את הסיכון להתפתחות מחלות נוספות כגון מחלות לב.
3. מחזורי וסת סדירים – לנשים עם מחזורי וסת סדירים סיכון מופחת לפתח סרטן רירית הרחם.
4. שימוש בגלולות למניעת הריון – לקיחת גלולות במשך 5-10 שנים מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם וסרטן שחלות בכ- 50%.
5. עישון – עישון מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן ריאה כמו מחלות רבות נוספות. משום מה, בנשים מעשנות הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם הנו קרוב למחצית מנשים שאינן מעשנות. יתכן וזה קשור לרמות אסטרוגנים נמוכות יותר ומנופאוזה מוקדמת יותר בנשים מעשנות.
6. טיפול הורמונלי תחליפי – טיפול הורמונלי משולב בתכשירי אסטרוגן + פרוגסטרון (בעיקר בשל תוספת הפרוגסטרון) מפחית את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם לשיעור נמוך יותר מזה הקיים בנשים שאינן נוטלות טיפול הורמונלי משולב.

גורמי סיכון נוספים:
מוצא/גזע – סרטן רירית הרחם נפוץ בשכיחות גבוהה פי 2 בנשים לבנות בהשוואה לנשים לא לבנות. אם כי, בנשים לבנות סיכויי ההישרדות גבוהים יותר.

טמוקסיפן (ולודקס) – מספר מחקרים הראו עליה בשכיחות סרטן רירית הרחם בנשים המטופלות בטמוקסיפן. מאידך, יעילות הטיפול בטמוקסיפן בהפחתת התמותה מסרטן השד רבה יותר מהסיכון לפתח סרטן רירית הרחם. נשים המטופלות בטמוקסיפן עוברות ביקורת גניקולוגית שגרתית פעם בשנה. אין צורך בביצוע בדיקות חודרניות כגון היסטרוסקופיה, גרידה או ביופסיה באופן שגרתי.

הריון ולידה – הריון מגן מפני התפתחות סרטן רירית הרחם כנראה בשל רמות הפרוגסטרון הגבוהות בהריון. ריבוי לידות מפחית משמעותית את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם וסרטן של שחלות.

תורשה –לא נמצא גורם תורשתי בסרטן רירית הרחם אם כי תוארו מספר משפחות עם שכיחות מוגברת של סרטן זה. סרטן רירית הרחם שכיח יותר בנשים עם סיפור משפחתי של סרטן המעי הגס.

סימפטומים
דימום או הפרשה דמית דרך הנרתיק מהווים לרוב את הסימן הראשון להתפתחות סרטן רירית הרחם. דימום כזה מהווה סימן מטריד עבור רב הנשים, בייחוד לאור העובדה שמדובר בנשים בגיל המנופאוזה (כאשר האישה אינה מקבלת יותר מחזורי וסת). במידה ומופיע דמם לא תקין כזה, גם בנשים צעירות יותר, מומלץ לפנות לרופא המטפל על מנת שניתן יהיה לאבחן את הבעיה במהירות האפשרית.

אבחנה
אין כיום בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן רירית הרחם ולכן מומלץ לבצע בדיקה גינקולוגית שגרתית מדי שנה. ניתן להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם על יד שמירה על תזונה נכונה, ניהול אורח חיים בריא, התעמלות והימנעות מגירוי אסטרוגני בלעדי על רירית הרחם (כמו נטילת אסטרוגן בלבד ללא פרוגסטרון).
אבחנת סרטן רירית הרחם נעשית על ידי לקיחת ביופסיה מהרירית. פעולה זו נעשית תוך כדי בדיקה גינקולוגית על ידי החדרת צינורית פלסטיק דקה דרך הנרתיק וצוואר הרחם לחלל הרחם. בדיקה זו לרוב אינה כרוכה בכאב ואין צורך בהרדמה.
החומר שנלקח לביופסיה נבדק על ידי פתולוג במעבדה והוא קובע אם יש או אין גידול סרטני. אם אין אפשרות להחדיר את צינורית הפלסטיק בגלל צוואר רחם צר או אם לא התקבלה מספיק רקמה בדגימה לצורך אבחנה, אזי יש צורך בביצוע גרידה או היסטרוסקופיה. אלו פעולות הנעשות בחדר ניתוח, בהרדמה. בגרידה, מבצעים הרחבה של צוואר הרחם ואז ניתן בקלות להיכנס דרכו לחלל הרחם ולקחת דגימה מהרירית. בהיסטרוסקופיה, לאחר הרחבת צוואר הרחם, מוחדרת צינורית דקה שדרכה ניתן להסתכל על חלל הרחם ולקחת ישירות ביופסיה ממקום שאינו נראה תקין.
משטח פאפ – קיימת נטייה בציבור לחשוב שמשטח הפאפ הנלקח מצוואר הרחם יכול לאבחן גם סרטן רירית הרחם. בזמן לקיחת משטח הפאפ, הרופא דוגם את צוואר הרחם בלבד ואינו מגיע כלל לחלל הרחם. משטח פאפ הנו בדיקת סקר מצוינת לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. ברוב מקרי סרטן רירית הרחם לא תהיה עדות לתאים סרטניים במשטח הפאפ הצווארי.

טיפול
רב גידולי רירית הרחם מוגבלים לרחם בזמן האבחון ללא גרורות. במקרים אלו מספיק לרוב לבצע כריתה של הרחם (כולל צוואר הרחם והחצוצרות), כריתת שחלות ולקיחת דגימת בלוטות לימפה מעל כלי הדם באגן ומעל אבי העורקים. הניתוח במקרי סרטן הרחם צריך להתבצע על ידי גינקולוג-אונקולוג שהינו רופא נשים שהתמחה בטיפולים השונים בגידולים סרטניים של אברי המין הנשיים.
רוב הנשים עם סרטן רירית הרחם הן בשנות המנופאוזה, לאחר שהשלימו את תכנון משפחתן. בנשים אלו, הוצאת הרחם אינה גורמת לבעיה כלשהי. בנוסף חשוב לדעת כי כריתת רחם אינה משפיעה על בריאות האישה או על התפקוד וההנאה המינית.
לפרטים נוספים לחץ/י כאן.

יש שתי שיטות לכריתת הרחם: בשיטה אחת מבוצע חתך אורכי בבטן התחתונה מגובה שער הערווה ועד לטבור. ניתוח כריתת הרחם בגישה זו לוקח כ- 2-3 שעות ולרוב כרוך באשפוז של 5-7 ימים בבית החולים.
בשנים האחרונות מיושמת יותר ויותר שיטת הניתוח הלפרוסקופית. בשיטה זו מבוצעים כ- 4 חתכים קטנטנים (אחד בטבור והשאר בבטן התחתונה) ודרכם מוכנסים צינורות העוזרים למנתח לנתק את הרחם ולהוציאו דרך הנרתיק. יתרונות השיטה הלפרוסקופית בהחלמה מהירה יותר (אשפוז של 1-2 ימים), מיעוט כאבים וחזרה מהירה יותר לתפקוד יומיומי בהשוואה לשיטת הניתוח שתוארה ראשונה. אם זאת חשוב לציין כי אין עדיין דיווחים לטווח רחוק המשווים בין שתי השיטות מבחינת תוצאות ריפוי וחזרת מחלה.
בנוסף לכריתת הרחם יש לכרות גם את השחלות. השחלות בגידולי רירית הרחם מהוות לרוב מקור לרמות אסטרוגן גבוהות ויכולות גם להכיל גרורות של הגידול.
כמוכן יש לבצע דגימת בלוטות לימפה מהאגן ומעל האאורטה בבטן המרכזית על מנת לבדוק אם יש גרורות של סרטן הרחם לבלוטות הלימפה.
לשמחתנו, ב- 70-80% מהנשים עם סרטן רירית הרחם לא יהיו גרורות מחוץ לרחם והן תרפאנה ממחלתן.

קרינה וכימותרפיה
לאחר הניתוח, בחלק מהנשים יהיה צורך במתן טיפול נוסף כגון קרינה או כימותרפיה לפי מידת פיזור המחלה. ההחלטה על מתן טיפול נוסף נעשית על ידי הגינקולוג האונקולוג המטפל. השיקולים הנלקחים בחשבון הנם הסוג ההיסטולוגי של הגידול, עומק חדירת הגידול לתוך שריר הרחם, באם היה פיזור גרורתי מחוץ לרחם והיכן. חלק מהנשים יקבלו גם טיפול הורמונלי בפרוגסטרון שמטרתו
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
לקריאה נוספת:
בדיקות PAP לסרטן צואר הרחם בנשים - לא להגזים
בדיקת שתן לאבחון סרטן צואר הרחם
האם חוסמי האנזים COX-2 יכולים לבלום חזרת סרטן רירית הרחם?, 29/12/2004
החיסון נגד נגיף ה- HPV למניעת סרטן צוואר הרחם, 29/10/2006
התבגרות מינית מוקדמת ורגישות גנטית יחודית לסרטן השד
התמודדות עם בעיות בתפקוד המיני עקב סרטן
זיהוי מוקדם של סרטן השחלות , 4/07/2005
חיסון למניעת סרטן צואר הרחם: האם זה אפשרי?
טיפול ביתי בחולי סרטן סופניים
דרונט בניית אתרים