ציון האפגר ומשמעותו לאחר הלידה

מאת: דר' מיכל דישי-גליצקי

בשנת 1952 רופאה בשם Virginia Apgar פרסמה שיטת ניקוד להערכת מצבם של הילודים לאחר הלידה. ההערכה כללה תצפית של חמישה סימנים קליניים (מדדים אלו שימשו באופן מסורתי מרדימים על מנת להעריך את מצב המטופלים שלהם במהלך הניתוח) .
חמשת הסימנים הם :
1. קצב הלב
2. ניסיון המאמץ הנשמתי
3. טונוס השרירים
4. תגובה לגירוי
5. צבע

ציון האפגר נקבע דקה אחת וחמש דקות לאחר הלידה. במידת הצורך ניתן ציון אפגר נוסף עשר דקות לאחר הלידה. כל אחד מהמדדים ניתן לקביעה בקלות ללא הפרעה לילוד. השימוש בשיטת ניקוד זו מגביר את תשומת הלב הניתנת לילוד ע"י צוות חדר הלידה ובעזרתו ניתן להעריך באופן מהיר ואובייקטיבי את מצבו הקליני של הילוד בדקות הראשונות לחייו. שיטה זו אומצה בכל חדרי הלידה בארצות הברית ומחוצה לה, וכיום למעשה ציון האפגר ניתן לכל תינוק שנולד בבית חולים.
כל אחד מהמדדים מקבל ציון 0,1,2. התוצאה הסופית הנה סכום חמשת המדדים. ציון של 7 ומעלה מעיד על מצב תקין של הילוד לאחר הלידה. ציון של 3 ומטה מצריך התערבות רפואית מיידית (פעולות החייאה).
ככל שציון האפגר עולים סיכויי ההישרדות של הילוד עולה. ציון האפגר שניתן בדקה החמישית לחיים הוא בעל ערך חיזוי טוב יותר לגבי גורל הילוד וסיכוי ההישרדות בחיים.

גורמים היכולים להשפיע על ציון האפגר:
חלק מהמרכיבים של ציון האפגר כמו, טונוס שרירים , תגובה, ומאמץ נשימתי מושפעים מבשלות הילוד.ילודים שנולדו לפני המועד למרות שלא הייתה עדות למצוקה עוברית קבלו ציון אפגר נמוך יותר מילודים שנולדו במועד.
תרופות מסוימות הניתנות לאם , בהן משככי כאבים יכולים להשפיע על ציון האפגר.
מצבים נירולוגים של הילוד כמו מחלות שריר או מומים של מערכת העצבים המרכזית עלולים להשפיע ולגרום לירידה בטונוס השרירים או הפרעה לנשימה.
מחלות קארדיו-ואסקולריות של הילוד יכולות גם הן להשפיע על הדופק, הנשימה , הטונוס והצבע. ציון אפגר נמוך שכיח בילודים עם מומים מולדים.

ציון אפגר הינו כלי קליני יעיל לזיהוי ילודים הזקוקים לפעולות החייאה, אולם לרע המזל במהלך השנים ניסו ליחס את ציון האפגר לאירועים המתרחשים טרם הלידה (לדוגמה: חוסר אספקת חמצן לעובר) ולתוצאות ארוכות טווח , זאת ללא תמיכה מספקת של מחקרים. דוגמה לכך הנו השימוש המוטעה שנעשה בציון האפגר לאיתור תשניק ולחיזוי הפרעות בהתפתחות נוירולוגית.
ציון אפגר נמוך בדקה החמישית לחיים והשינוי בציון מהדקה הראשונה מהווה מדד טוב למאמצי ההחייאה. אולם אפילו ציון אפגר נמוך בדקה החמישית לחיים תואם במידה מועטה את התוצאות הנוירולוגיות בעתיד. לדוגמה, ציון אפגר של 0-3 בדקה החמישית לחיים מעלה את הסיכוי ללקות בשיתוק מוחין מ0.3% (באוכלוסיה הכללית) ל1%.

לסיכום, ציון האפגר יעיל בהערכת מצב הילוד לאחר הלידה . ציון האפגר יכול להעיד על מס' מצבים אימהיים או עובריים . אולם ציון האפגר לבדו לא יכול לשמש לאיתור של תשניק או של הפרעות נוירולוגיות בעתיד.
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
לקריאה נוספת:
אאוטיזם
אבחון תסחיף ריאתי בהריון עי אנגיו-CT או מיפוי ריאות, 15/09/2009
אורך השלב השני של הלידה והשפעתו על העובר ועל האם, 3/11/2009
אטוסיבן - תרופה חדשה לטיפול בצירים מוקדמים
אלטרנטיבות להרדמה אפידורלית בלידה
אלכוהול בכמות קטנה והשפעתו על העובר?
אמצעים מכאניים להבשלת צוואר הרחם ושיעור הזיהום סביב הלידה, 15/09/2009
אספירין ורעלת הריון, 12/08/2007
בדיקת מי שפיר בכל גיל
דרונט בניית אתרים